Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 68b
אָמַר אַבָּיֵי: כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה דִּבְטַל מִינַּהּ.
Traduction
Abaye says: It means that he is paid as a laborer who is idle from that typical labor of his from which he is kept idle. In other words, he must receive the amount of money that an individual would be willing to accept to refrain from his current occupation and engage in an easier task.
Rachi non traduit
אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה. אם היה נגר או נפח כמה אדם רוצה ליטול ליבטל ממלאכה כבידה כזו ולעשות מלאכה קלה:
וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא חֶנְוָנִי: חֶנְוָנִי הוּא דְּסַגִּי לֵיהּ כְּפוֹעֵל בָּטֵל, מִשּׁוּם דְּלָא נְפִישׁ טִרְחֵיהּ. אֲבָל מָעוֹת לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת, דִּנְפִישׁ טִרְחֵיהּ – אֵימָא לָא סַגִּי לֵיהּ כְּפוֹעֵל בָּטֵל.
Traduction
The Gemara comments: And it is necessary for the tanna to teach us both halakhot, that of a storekeeper who was given produce to sell as well as one who was given money to buy the produce. As had he taught only the halakha of a storekeeper who receives produce to sell, I would say that it is specifically a storekeeper for whom it is enough to receive his wages as an idle laborer, because his toil is not great, as the produce is already prepared and he merely has to sell it. But in the case of one who was given money with which to acquire produce, whose toil is great, as he must find the produce in the market and bring it back to his store, I might say that it is not sufficient for him to be paid as an idle laborer.
וְאִי תְּנָא מָעוֹת לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת – הֲוָה אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּבָעֵי כְּפוֹעֵל בָּטֵל, מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחֵיהּ. אֲבָל חֶנְוָנִי, דְּלָא נְפִישׁ טִרְחֵיהּ – אֵימָא סַגִּי לֵיהּ בְּמַשֶּׁהוּ בְּעָלְמָא, דַּאֲפִילּוּ לֹא טִבֵּל עִמּוֹ אֶלָּא בְּצִיר, וְלֹא אָכַל עִמּוֹ אֶלָּא גְּרוֹגֶרֶת אַחַת – זֶהוּ שְׂכָרוֹ, צְרִיכָא.
Traduction
And conversely, had the tanna taught only the halakha of one who receives money with which to acquire produce, I would say it is in the case there that he requires payment as an idle laborer, because his toil is great, but with regard to a storekeeper, whose toil is not great, I would say that any amount is enough for him; that, for example, even if the one providing the produce only immersed his bread in brine with the storekeeper, or only ate one dried fig with him, this is sufficient to count as his wages, i.e., providing the bit of brine or a fig is sufficient to account for the storekeeper’s labor. It was therefore necessary for this halakha to be stated with regard to both cases.
(כַּמָּה עִיזֵּי וְתַרְנְגוֹלִין מַעֲלִין סִימָן)
Traduction
§ Parenthetically, the Gemara lists the terms: How many goats, and chickens, we add; this constitutes a mnemonic device for the following discussions.
תָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה הוּא שְׂכָרוֹ? בֵּין מְרוּבֶּה וּבֵין מוּעָט, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לֹא טִבֵּל עִמּוֹ אֶלָּא בְּצִיר, וְלֹא אָכַל עִמּוֹ אֶלָּא גְּרוֹגֶרֶת אַחַת – זֶהוּ שְׂכָרוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מְשַׁלֵּם.
Traduction
The mishna teaches that one may not enter into a joint venture with a storekeeper unless he gives him his wages. The Sages taught in a baraita: How much is his wage? What is the minimum amount he must be paid to avoid the prohibition of interest? It is permitted whether it is a lot or a little, in accordance with the agreement between them; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Even if he only immersed his bread in brine with him, or only ate one dried fig with him, this is sufficient for his wage. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: He must give him his full wage, i.e., as a laborer.
Rachi non traduit
ר' יהודה. מיקל טפי מדר' מאיר דר' מאיר בעי שיפסוק לשום שכר ומיהו בכל מה שיאות לקבל עליו בשכרו בין רב בין מעט הא קביל עליה ורבי יהודה לא בעי שיפסוק לשום שכר אלא יטבול עמו בציר כאחד מן השוק:
גרוגרת. תאנה יבשה:
משלם. כפועל בטל:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין שָׁמִין לֹא אֶת הָעִזִּים וְלֹא אֶת הָרְחֵלִים, וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל לְמֶחֱצָה.
Traduction
The Sages taught: One may not appraise animals, i.e., one may not give his animals to someone else to raise after appraising their worth, in exchange for half the profits, neither goats, nor sheep, nor anything else that does not produce revenue while it eats. In other words, one may not enter into an agreement that any increase in value over and above the original appraisal of the animals will be shared between the owner and the one raising the animals. Since the animals do not produce revenue for the one raising them, his caring for the animal on behalf of the owner is tantamount to paying interest, as in the mishna.
Rachi non traduit
ולא כל דבר שאינו עושה ואוכל. אבל עושה ואוכל כגון פרה החורשת וחמור הטוענת משאוי פעולתן הוא שכר עמל ומזון:
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁמִין אֶת הָעִזִּים מִפְּנֵי שֶׁחוֹלְבוֹת, וְאֶת הָרְחֵלִים מִפְּנֵי שֶׁגּוֹזְזוֹת וְשׁוֹטְפוֹת וּמוֹרְטוֹת, וְאֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת.
Traduction
Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: One may appraise goats for another to raise in this manner, because they produce milk, and one may appraise sheep for another to raise in this manner, because they are shorn for their wool, and they also have their wool removed when they are washed in water, and they are plucked of their wool by means of thorns, and the one who raises them can collect this wool. Consequently, the milk and wool generate revenue for the one raising them, and this can serve as a wage to avoid the prohibition of interest. And the same applies to a chicken, because it produces eggs while it eats.
Rachi non traduit
ושוטפות. כשעוברין בנהר המים שוטפין מן הגיזה והוא נוטלה:
ומורטות. כשעוברות בין הקוצים:
וְתַנָּא קַמָּא: גִּיזָּה וְחָלָב לָא סָפֵק שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ? בְּגִיזָּה וְחָלָב – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְלִיגִי בְּנַסְיוֹבֵי וְתוּתְרֵי.
Traduction
The Gemara asks a question: And as for the first tanna, how does he respond to this claim? Does he claim that shearing and milk do not provide the payment of the wage for his toil and for the animal’s food? The Gemara answers: If the arrangement allows him to keep the sheared wool and milk, everyone agrees that this is sufficient to avoid the prohibition of interest. When they disagree, it is with regard to a case when he receives only the whey [benasyovi], i.e., the water left from the milk, and the pluckings [vetoteri] from the goats.
Rachi non traduit
ותנא קמא גיזה וחלב לא סיפק בשכר עמלו ומזונו. בתמיה וכי גיזה של רחלים וחלב העיזים אינו מספיק לשכר עמל ומזון:
בגיזה וחלב כ''ע לא פליגי. אם נאות בעל הבהמה שלא לחלוק בהן:
בנסיובי. מי פסולת החלב שקורין משג''א:
ותותרי. שטיפת ומריטת הרחלים תותרי תרגום של נושרין דנתרי ע''י שטיפה ומריטה:
תַּנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, דְּאָמַר: נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ לֹא טִבֵּל עִמּוֹ אֶלָּא בְּצִיר, וְלֹא אָכַל עִמּוֹ אֶלָּא גְּרוֹגֶרֶת אַחַת – זֶהוּ שְׂכָרוֹ.
Traduction
The Gemara clarifies the dispute: The first tanna holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai, who says that he gives him his full wage. Since the value of the whey and pluckings is less than a full wage, his receiving them does not suffice to replace his wage. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds in accordance with the opinion of his father, who says that even if he only immersed his bread in brine with him, or only ate one dried fig with him, this is his wage, as there is no demand that his wages be commensurate with his toil.
תָּנוּ רַבָּנַן: מַשְׂכֶּרֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ תַּרְנְגוֹלֶת בִּשְׁנֵי אֶפְרוֹחִין. אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ: ''תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁלִּי וּבֵיצִים שֶׁלִּיכִי, וַאֲנִי וְאַתְּ נַחְלוֹק בָּאֶפְרוֹחִין'' – רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.
Traduction
The Sages taught: A woman may rent out to another woman a chicken to sit on the eggs belonging to the renter in exchange for two of the chicks hatched from the eggs. But with regard to a woman who said to another: The chicken is mine and the eggs are yours, and you and I shall share the chicks, i.e., my chicken will sit on your eggs until they hatch, Rabbi Yehuda permits this practice, and Rabbi Shimon prohibits it. He holds that since the owner of the chicken is responsible for half of the loss to the eggs, therefore part of this venture is a loan. As she is not being paid for her efforts, it is considered interest.
Rachi non traduit
משכרת אשה לחברתה תרנגולת בשני אפרוחין. לשנה:
אשה שאמרה כו'. אשה שיש לה תרנגולת מותרת לומר לבעלת הביצים בלשון שכירות תני לי ביצים ואושיב תרנגולת עליהם ואטרח באפרוחים ואטול שני אפרוחים בשכרי אבל בלשון חלוקה פליגי בה וקאסר רבי שמעון דכל לשון חלוקה עסקא היא וקרובה להפסד כשכר וכיון דאחריות חצי ביצים עליה אשתכח פלגא מלוה אבל בלשון שכירות אין אחריות הביצים על בעלת התרנגולת:
וְרַבִּי יְהוּדָה לָא בָּעֵי שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ? אִיכָּא בֵּיצִים מוּזָרוֹת.
Traduction
The Gemara asks: And as for Rabbi Yehuda, does he not require one to pay at least a minimal amount of the wage for the toil of the one caring for the chicken and the chicken’s food? The Gemara answers: There are unfertilized eggs, from which no chicks will hatch. Such eggs are retained by the owner of the chicken, and therefore she does receive some benefit.
Rachi non traduit
איכא ביצים מוזרות. שאינן קולטות אפרוח ונוטלתן בשכרה והן מותרות באכילה דאמרינן בשחיטת חולין (חולין ד' סד:) ביצים מוזרות נפש היפה תאכלם ור' יהודה לטעמיה דאמר אפילו טבל עמו בציר זהו שכרו ור' שמעון לטעמיה דאמר נוטל שכרו משלם:
Tossefoth non traduit
איכא ביצים מוזרות. דשרו באכילה כדאמרינן באלו טריפות (חולין דף סד:) ביצים מוזרות נפש היפה תאכלם וליכא למימר לא מצא ביצים מוזרות ילך לביתו ריקן דביצים מוזרות שכיחי טובא הלכך אפילו כי לא מצא שרי:
תָּנוּ רַבָּנַן: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַעֲלוֹת שְׂכַר כַּתָּף לְמָעוֹת לִבְהֵמָה – מַעֲלִין, וְאֵין מְשַׁנִּין מִמִּנְהַג הַמְּדִינָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שָׁמִין עֵגֶל עִם אִמּוֹ, וּסְיָח עִם אִמּוֹ, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַעֲלוֹת שְׂכַר כַּתָּף לְמָעוֹת.
Traduction
The Sages taught: In a place where people are accustomed to add the wages of a porter for carrying a young animal on his shoulders to the money paid, the owner of the animal must add it to the overall sum, and one may not deviate from the regional custom. Rabban Shimon ben Gamliel says: One may appraise a calf that grows up with its mother for another to raise, and a foal that grows up with its mother for another to raise, as part of a single venture and split the profits, but one does not add to the wages for his toil, and this applies even in a place where they have the custom to add the wages of a porter to the money paid.
Rachi non traduit
ה''ג מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות לבהמה מעלין. מקום שנהגו שהשם עגלים וסייחים קטנים למחצה לחבירו נותן לו מעות בשכר שמוציאן ומכניסן על כתיפו. מעלין:
עם אמו. דליכא טרחא לאפוקי ולעיולי לפי שנמשך אחר אמו ובלא עמל ומזון כי אמו עושה ואוכלת ואין צריך להעלות לו שכר כתף:
ואפילו במקום שנהגו להעלות. לעגלים וסייחים הנישומין לבדם:
Tossefoth non traduit
מקום שרגילין להעלות שכר כתף למעות לבהמה מעלין כו' רשב''ג אומר כו'. כך כתוב בתוספתא (פ''ה ע''ש) וכן גרס בקונטרס אבל ברוב ספרים גרסינן בתר לבהמה מעלין ולהעלות ולדות בשכר עמלו ומזונו מעלין ומצינן למימר דרשב''ג לא פליג אלא ארישא כדאמר במילתיה דאין נותן לו שכר כתף למעות אבל אסיפא למקום שנהגו להעלות ולדות בשכר לא פליג אי נמי כל שכן דפליג בסיפא דהא אמאי איצטריך ת''ק למיתני סיפא כיון דתנא רישא אלא איצטריך לאשמועינן שלא תאמר מנהג חמור כ''כ שמעלין ולדות בשכר יכול לשנות אם כן לרשב''ג דיכול לשנות ברישא כ''ש בסיפא ור''ח גריס מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות מעלין לבהמה מעלין להעלות ולדות כו' פי' אם היו פירות כבר מונחין בחצר המקבל מעלה לו פירות כשער שבשוק ומעלה עליהם שכר כתף שהיו צריכין להביא פירות מביתו של הנותן לביתו של מקבל כדתניא היו פירות מופקדין אצלו מעלה לו במעות:
וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא בָּעֵי שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ? אִיכָּא גְּלָלִים. וְאִידַּךְ: גְּלָלִים – אַפְקוֹרֵי מַפְקֵיר לְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But as for Rabban Shimon ben Gamliel, does he not require that one pay at least a minimal amount for the wage for the toil of the one caring for the animals and the animals’ food? The Gemara answers: There is the animals’ dung, which is of some benefit to the one who raises the animals. The Gemara asks: And how does the other Sage respond to this claim? The Gemara replies: He maintains that he declares the dung ownerless, as he does not consider this important enough to retain. Consequently, this does not qualify as compensation paid to the one raising the young animal.
Tossefoth non traduit
ורשב''ג לא בעי שכר עמלו ומזונו. פשיטא דשכר מזונו בעי למיתב דהיאך יהיו גללים שכר מזונו אלא מעמלו גרידא פריך דאפילו עם אמו הרבה פעמים צריך שכר כתף:
הא איכא גללים. ובפרק אלו מציאות (לעיל בבא מציעא דף כז.) גבי שה דאבידה פריך ואימא לאתויי גללים ומשני דסתם גללים מפקר להו התם לכ''ע מחיל להו בשביל השבת קרן אבל הכא דצריך ליתן שכר רוצה הוא להיות פטור ע''י גללים:
אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
Rav Naḥman said: With regard to these joint ventures involving animals, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda; and the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda; and the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
כרבי יהודה. בטבל עמו בציר:
כרבי יוסי ברבי יהודה. בנסיובי ותותרי:
בְּנֵי רַב עִילִישׁ נְפַק עֲלַיְיהוּ הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ ''פַּלְגָא בַּאֲגַר, פַּלְגָא בְּהֶפְסֵד''. אָמַר רָבָא: רַב עִילִישׁ גַּבְרָא רַבָּה הוּא, וְאִיסּוּרָא לְאִינָשֵׁי לָא הָוֵי סָפֵי. מָה נַפְשָׁךְ? אִי פַּלְגָא בַּאֲגַר – תְּרֵי תִּילְתֵי בְּהֶפְסֵד,
Traduction
The Gemara relates: A business document emerged concerning the sons of Rav Ilish, as it was a venture entered into by their late father, in which it was written that Rav Ilish and his partner will share one-half of the profit and one-half of the loss. Rava said: Rav Ilish was a great man, and therefore he would not feed people with something forbidden. In other words, he certainly would not have involved himself in a joint venture through which someone would have earned money by means of interest, and an arrangement of this kind appears to constitute interest. Consequently, no matter what, there must have been some mistake with regard to this document. If the actual condition stated that one party would receive one-half of the profit, the other party must have agreed to accept upon himself two-thirds of the loss,
Rachi non traduit
נפק עלייהו שטרא. שקיבל אביהם עסקא פלגא באגר ופלגא בהפסד:
לא הוי ספי. לא היה מאכיל רבית לבעל הבית דאי קביל עליה הכי ריביתא הוא דקטרח בפלגא דפקדון משום פלגא דמלוה אלא ודאי שטרא הכי מפרשי' ללישניה שקיבל עליו איזו מהם שירצה:
אי פלגא. יקבל הנותן באגרא יקבל עליו אחריות ההפסד יותר ממחצית כגון תרי תילתי דהשתא ליכא רבית דהשתא ליכא אלא תילתא מלוה דלא קיבל עליה רב עיליש אלא תילתא באחריותו וקשקיל פלגא באגרא והוה מאי דשקיל באגרא טפי מתילתא שכר עמלו לטרוח שהוא עוסק בשני שלישי פקדון:
Tossefoth non traduit
אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר. כך גרס בקונטרס ולגירסא זו קאי רישא אנותן וסיפא ארב עיליש המקבל ואי גרסינן פלגא באגר תרי תילתי בהפסד ואי פלגא בהפסד תילתא באגר אז קאי הכל אנותן ואי גרסינן פלגא באגר תילתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר אז קאי הכל ארב עיליש וקשה וכי שוטה הנותן לעשות כזה למקבל ולתלות בדעתו דכשיראה הפסד יאמר אני רוצה פלגא באגר ועליך תרי תילתי בהפסד ואם יראה ריוח יאמר אני רוצה פלגא הפסד ושני שלישי ריוח והרי כאילו התנה שמקבל הנותן עליו תילתא באגר ושני תילתא בהפסד ויש לומר דשמא זמן אחד קבוע להם שתוך אותו זמן יברר רב עיליש איזה מהם שירצה אי נמי רבא היה תמיה על לשון השטר דאי פלגא באגר הוה לו לכתוב תרי תילתי בהפסד כו' ור''ח גרס נפק עלייהו שטרא דכתב ביה פלגא באגר ובהפסד ולא גרס ופלגא בהפסד וכן רבינו משולם והשתא מדקדק דעל כרחך האי פלגא דכתב בשטר לא קאי אלא אבאגר ולא אהפסד דהא כיון דפלגא באגר בעינן תרי תילתי בהפסד דאי פלגא קאי נמי אהפסד אם כן הוה בעינן תרי תילתי באגר אלא ודאי האי שטרא הכי קאמר פלגא באגר ותרי תילתי בהפסד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source